הפעלה בדיעבד: איך הסובייקט נהפך לקולקטיב? תרגום מיוחד למאמרו של אייל רוזמרין
הזיכרון מהווה את אחת היכולות הכי אישיות שלנו. דרך הזיכרון אנחנו מבנים ומקיימים את עצמנו, את זהותנו ואת עברנו. במאמר זה ברצוני לטעון כי בניגוד לתחושה האינטימית שאנו נוהגים להרגיש ביחס לזיכרונות שלנו, אלו מתפקדים למעשה כטריטוריה של כוחות קולקטיביים, שטחים כבושים בהם ה'עצמי' שלנו עובר תהליך של קולקטיביזציה וטראומטיזציה.